אז מי יצליח בעבודה שלו?

פעם שאלתם את עצמכם מדוע יש אנשים כל כך חכמים שבחיים או בעבודה “פשוט לא מסתדרים”, “פשוט לא הולך להם”? אז ד”ר דניאל גולמן (אתר נחמד מאוד שלו, מוזמנים להציץ Daniel Goleman) כתב ספר שנותן על כך את התשובה – “אינטליגנציה רגשית” ומסביר שבעצם שכמו שאתה יכול להיות ממש חכם בחשבון, אז אתה יכול להיות ממש חכם בסיטואציות בין אישיות, או ביכולת להתמיד לאורך זמן במטלה מורכבת ושאלה, ממש כמו הידע בחשבון, קובעות את מידת ההצלחה שלך בחיים.

איזה סוגי אינטליגנציה רגשית יש?

1. מודעות עצמית – להבין מה אתה מרגיש ברגע שאתה מרגיש את זה. נכללת פה “תחושת הבטן”, המתבססת על תבונה רגשית מצטברת.
2. היכולת להתנער ממצב רוח רע – מצב רוח רע מזין ומעצים את עצמו ולכן היכולת להתמודד איתו מגיעה מהיכולת לשלוט בתחושות הבסיסיות.
3. מוטיבציה חיובית – היכולת לגייס תחושת ההתלהבות, הקנאות ואמון בהישג. מידת ההתערבות שלנו ביכולת לתכנן ולהתמיד, כתוצאה ממדד המוטיבציה החיובית, מגדירה בעצם את הגבולות של הכושר שלנו להשתמש בתכונות המנטליות המולדות ולדחוף את עצמנו לעבר הישגים. 
4. יכולת התמודדות עם כישלון: תקווה, אופטימיות ויעילות עצמית – 
   1. תקווה: אי כניעה לחרדה מעיקה, לנטייה תבוסתנית, או דיכאון גם מול קשיים.
   2. אופטימיות: דרכם של בני אדם להסביר כשלונות והצלחות של עצמם, הגדרה של אבי הפסיכולוגיה החיובית, זליגמן. אופטימיים – רואים כישלון כתוצאה של משהו שאפשר לשנות כך שיצליחו בפעם הבאה. פסימיסטיים – מאשימים את עצמם בכישלון ומייחסים אותם לתכונה קיימת שלא ניתן לשנותה. 
   3. יעילות עצמית: האמונה שאדם יכול לשלוט במאורעות של עצמו ולהתחייב מול אתגרים. פיתוח הכשירות מחזק את תחושת יעילות עצמית שמביא להגברת הנחישות ומוכנות לקחת סיכונים שמביאה  לעמידה באתגרים וגורמת לחיזוק נוסף של תחושת היעילות העצמית.
5. אמפתיה – היכולת להזדהות עם תחושות האחר.
6. אינטליגנציה חברתית– אוסף היכולות הבין אישיות, היכולת לארגון קבוצה, עיבוד פתרונות, קשר אישי וניתוח חברתי. בקצה, מנהיג טבעי, הוא אדם עם אינטליגנציה חברתית גבוהה, שיודע לבטא את הסנטימנט הקולקטיבי ולנסח אותו באופן שינחה קבוצה לעבר מטרותיה. בנוסף, הספר מגדיר שני מושגים מעניינים: הראשון – האקספרסיביות הרגשית: מידת הייחצון של הרגשות שחשים. והיישום הוא אקספרסיביות רגשית גבוהה מייצרת יכולת הדבקה רגשית ובהתאמה להשפיע על איך הצד השני מרגיש. והשני – ההרמוניה הרגשית: מידת ההרמוניה שאנשים חשים שיש בינהם כשהם נמצאים באינטראקציה כמו שיחה. ההרמוניה הזו שמורגשת “בלב”, מתבטאת גם בסנכרון פיזי, “בתזמור” של תנועותיהם הפיזיות. מידת המיומנות בהשגת סנכרון רגשי משפיעה על האפקטיביות הבין אישית.

ממחקרים אחרים (לינק) עולה רשימה מעט שונה של 5 היכולות באינטליגנציה הרגשית הנדרשות לטובת עבודה אפקטיבית בארגון, שבסוף הן נגזרת של התכונות לעיל: מודעות עצמית, יכולת שליטה עצמית ברגשות ובתגובות, אמפתיה ומודעות לרגשות האחר, היכולת להשפיע על האחר ברגשותיו, מוטיבציה חיובית, אמינות ויושר.

מה הופך עובדים לכוכבים?

אז ברמת היום יום אנחנו מבינים באופן אינטואיטיבי שאנשים שיש להם יכולת התמודדות גבוהה עם כישלון ומוטיבציה חיובית ולא להיכנע מול הקשיים ומצב רוח שתוקף אותם, הם אנשים שבאחוז גבוה יותר מהימים שלהם הם פרודוקטיביים, מתאוששים בקלות מכישלון, לומדים ממנו ומתקדמים הלאה, מתמקדים בשיפור וכו’. אבל איך זה משפיע באופן מקצועי עלינו?

הספר בוחן מחקר שבוצע בארגון התקשורת Bell Laboratory, שבו ניסו להבין מה מבדיל בין האנשים המוכשרים ועושה אותם “כוכבים”. גילו כי מה שמבדיל בין כוכב לעובד עם ביצוע ממוצע זה מנת השכל הרגשית שלהם: הבינו כי אנשים אלו מסוגלים לקחת את הקבוצה והרשתות הבלתי פורמליות שלהם לכדי בניית צוותים דרושים ותפקדים ברגע האמת. הם אף משקיעים בקשר בלתי פורמלי שוטף עם אנשי מפתח בארגון בלי קשר למשימה קונקרטית, ואז ברגע האמת “פשוט מרימים טלפון” לאנשים המתאימים שנכונים לעזור להם. בנוסף, הם מציגים כישורים נוספים בעבודה השוטפת -יכולת תיאום מאמצים בעבודה צוות, גילוי מנהיגות ביצירת קונצנזוס, יכולת לראות את הדברים מזווית אחרת, כושר שכנוע, קידום שת”פ עם עמיתים ובעיקר ניהול עצמי ונטילת יוזמה (ראש גדול).

הספר טוען כי בעוד ארגון פורמלי טוב לבעיות פורמליות, הרי שהרשתות הבלתי פורמליות – חשובות לפתרון בעיות בלתי צפויות. הסיבה לכך היא שרשתות בלתי פורמליות – מגלות סתגלנות ומאפשרות קיצורי דרך. והמנהיגים הטבעיים, אותם כוכבים, הם אלו שמנהלים ובולטים ברשתות הבלתי פורמליות.

בספר מחלקים את הרשתות הלא פורמליות ל-3 סוגים: רשתות תקשורת – מי מדבר עם מי, רשתות מומחים – למי פונים לעצה ורשתות אמון – במי בוטחים בסודות.

למה קבוצות מסוימות מצליחות יותר מהאחרים?

אנחנו יודעים לומר שיש קבוצות מסוימות שפועלות באופן יעיל יותר מהאחרים, שהן עובדות “ממש טוב יחד”. איך זה קורה? מה שממקסם על אפקטיביות הקבוצה לפי ניסוי שבוצע ע”י הפסיכולוג רוברט סרטנברג היא יכולת ההרמוניה הפנימית בקבוצה. מה זה אומר? שהצוותים הופכים ליחידת עבודה אחת במקום אוסף אנשים פרטיים, סינרגטית. זה קבוצות שבהן כל חבר ממצה את עצמו ואת יכולותיו והאנשים עובדים בצורה טובה יחד וכל אחד מבצע את מה שהוא הכי טוב בו ומקבל תמיכה מלאה מהאחרים. ההרמוניה הזו קורית כאשר האינטליגנציה הרגשית של חבריה גבוהה -הם מאפשרים זה לזה להתבטא ומגיבים באופן חיובי ואופטימי לניסיונות, לכשלונות וזה לזה, מגיבים בצורה אפקטיבית ואמפתית וכך הלאה.

כאשר בוחנים את המתודולוגיה של ארגון לומד של פיטר סנג’, אז רואים שהפרקטיקה של המתודולוגיה במרכיב של Team Learning מתבטאת ביצירת הרמוניה גבוהה בין חברי הצוות, בשיפור היכולת של חברי הצוות להתמקד במה שהם טובים ולהגיב בצורה נעימה ואפקטיבית לסובבים אותך ובכך לאפשר לקבוצה להיות הרמונית ואפקטיבית יותר.

נקודה אחרונה לסיום – העלאת היכולת הרגשית במקום העבודה

דרך שיפור התקשורת בחברה עצמה – הכנסת סדנאות של התמודדות עם קונפליקטים, תקשורת מקרבת וכו’, ובעיקר דרך דוגמא של מנהלים ניתן להכניס ולהטמיע אלמנטים של אינטליגנציה רגשית גבוהה בקרב עובדי החברה ובכך לשפר את סיכוי החברה לייצר סינרגיה ארגונית, קבוצות עבודה פורמליות ולא פורמליות אפקטיביות הרבה יותר. לא שווה??

רוצים לשמוע עוד על מתודולוגיות, כלים ותובנות מעולם הניהול האפקטיבי? מוזמנים להמשיך לקרוא בבלוג ולהצטרף לקבוצת הפייסבוק Sol – הבית ללומדים תמידיים שם אני משתפת גם בתובנות וטיפים קצרים ואפקטיביים.