Growth Mindset

בקצרה: כדי להיות ארגון לומד, אנחנו צריכים “אנשים מתפתחים”: אנשים שתופסים את החיים כאוסף של הזדמנויות ללמוד להשתפר. שתופסים כל כישלון כהזדמנות ללמוד, שמחבקים ומעריכים אתגרים, לימוד ומאמץ על פני הצלחות נטו.

וזאת אל מול “אנשים סטטיים”: שתופסים את התוצאה הסופית בלבד ככישלון או כהצלחה,שחשוב להם איך הם ניראים כלפי חוץ ו”לצאת חכמים” ובעצם לאורך זמן אינם מעודדים את עצמם למאמץ והתקדמות.

בשורה תחתונה בכולנו יש תערובת של שני סוגי האנשים, כל אחד בתמהיל אחר. ומי שרוצה לשנות ולהיות “אדם מתפתח” יותר מאשר “אדם סטטי” זה לגמרי אפשרי.

איך עושים את זה? מאוד בגדול, תזהו בכם את המצבים שבהם אתם כאלה, תבינו מתי הם קורים ואיך הם משפיעים עליכם ואז בכל פעם שתזהו אותם תוכלו באופן מודע להתנהג אחרת. יש גם אינפוגרפיקה בסוף לסיכום:)

בהרחבה:

בפוסטים קודמים הסברתי את עקרונות הארגון הלומד וספציפית אודות עקרון עידוד הלמידה וההתפתחות האישית ואיך אפשר לעודד אותה. אבל כדי שאנשים ישאפו להתפתח באופן מתמיד, הם צריכים לסגל לעצמם תפיסת עולם שתעודד את ההתפתחות. תפיסת העולם הזו מוגדרת באופן פשוט מדויק להפליא בספרה המרתק של קרול דוויק “Mindset: The new psychology of success“, שמתאר שתי תפיסות חשיבה: FIXED ו- GROWTH שמדבר בדיוק על זה. עיקרי הספר מובאים פה עם עוד קצת פרשנות וחיבור לקונספט “הארגון הלומד” שבבת עיני:

קרול מגדירה תפיסת חשיבה (Mindset) כתפיסה בסיסית של החיים שמתורגמת בפועל לאוסף המחשבות מהירות בסיסיות שעוברות בראש באופן אינטסטיקטיבי ברגע שקורה משהו, וצריך להכיר ולהיות מודע אליהם. התפיסה הזו מתרגמת את אוסף המחשבות להיות חיוביות או שליליות ולפירוש מסוים של האירועים. כלומר תכלס תפיסת חשיבה זה הדרך שבה אתה מפרש את האירועים שקרו לך – בצורה חיובית או שלילית, כמשהו שמבעס וגורם לוותר או מדרבן וגורם לרצות להצליח וכו’.

אז איזה תפיסות חשיבה יש?

תפיסת חשיבה מתפתחת או GROWTH MINDSET: אלו האנשים שדרך החשיבה שלהם מעודדת לימוד מסיטואציות טובות ורעות כאחד. כשהם נכשלים, הם מעודדים את עצמם על המאמץ שעשו ושואלים את עצמם איך פעם הבאה הם יעשו טוב יותר, במקום להאשים את הסביבה או להרים ידיים ולהגיד שזה “פשוט לא החוזקה שלהם” או לתפוס מעצמם כישלון. הם מסתכלים על המציאות בצורה כנה ומתחקרים איפה אפשר לשפר ומה עובד לא טוב.

תפיסת חשיבה סטטית או FIXED MINDSET: פשוט ההפך מתפיסת חשיבה מתפתחת 🙂 אלו האנשים שדרך החשיבה שלהם ממוקדת בתוצאה הסופית ולא מחפשים את הלימוד וההתפתחות שבדרך ולכן הם מעוניינים להצליח במה שהם יכולים, על פני להסתכן באתגרים גדולים יותר שבהם הם עשויים לצאת פחות מוצלחים מול החברים שלהם. הם אוהבים את הסממנים החיצוניים שמעידים עליהם שהם מוצלחים, על פני הערכת הדרך. הם אלו שלא מוכנים לשמוע ביקורת ולהסתכל למציאות בעיניים. הם אלה שתולים את האשמה בנסיבות חיצוניות ותמיד כולם אשמים מסביב ולא הם.

אז עם איזה תיאור אתם מזדהים יותר?

מתוך יומנו של האיש בעל תפיסת ה- FIXED MINDSET, קווים לדמותו:

אני אוהב מאוד פאזלים. יש לי פאזל של אלף חלקים שפתרתי כבר עשרות פעמים! רציתי להתחיל ללמוד ג’ודו ואפילו התחלתי, אבל יש שם מלא חבר’ה צעירים ממני, אני לא מצליח לנצח אף אחד וזה ממש פדיחה. המדריך כל הזמן אומר שאני מתקדם ממש מהר, אבל תכלס זה לא מראה תוצאות.

מתוך יומנה של האישה בעלת תפיסת החשיבה המתפתחת ה- GROWTH MINDSET, קווים לדמותה:

אני מאוד אוהבת פאזלים, כל פעם אני קונה פאזל יותר ויותר קשה. רציתי להתחיל ללמוד ג’ודו. אז התחלתי וזה קשה בתור אדם מבוגר להיכנס לעולם עם מלא חבר’ה צעירים ממני, אבל הלכתי לכמה שיעורים מיוחדים והתאמנתי קצת בבית ועכשיו אני הצלחתי כבר תרגילים שנראו לי בלתי אפשריים לפני שנה.

הייתי שמח להיות יותר אדם מתפתח! איך אני עושה את זה?

לדעתי הפחות מלומדת מקרול דוויק, השלב הראשון הוא מודעות.. ברגע שאנחנו נעשים מודעים לסיטואציות וחושבים האם אנחנו מתנהגים בתפיסה סטטית או מתפתחת, אנחנו כבר פותחים את הצוהר לשינוי.

השלב השני הוא לפתח הרגלי חשיבה אחרים חיוביים בעזרת שאלה פשוטה אחת שחוזרים עליה בכל פעם.. ת’כלס, אני פשוט שואלת את עצמי: “טוב, עכשיו מה צריך לעשות כדי שבפעם הבאה ייצא יותר טוב?” “איך אפשר לקחת את הסיטואציה הזו וללמוד ממנה או לשפר אותה”?

לקרול יש הצעה מעניינת:

1. לזהות את המקומות שבהם אנחנו לא כאלה. לחבק ולקבל את המקומות האלה כי זה אנחנו כרגע.
2. לנסות לקטלג את הפעמים שבהם אנחנו בתפיסת חשיבה סטטית: לחשוב באיזה מקרים, מה גורם לנו להיות מקובעים – כשאנחנו חושבים על אתגר חדש? עומדים בפני דדליין? כשמישהו שחשוב לנו להרשים שואל אותנו משהו?
3. לתת שם לדמות הזו שמקבעת אותנו ולספר איך הדמות הזו מקבעת אותנו: “כשאני בלחץ לקראת מצגת גדולה, אז סוזן מופיעה והיא גורמת לי להתנגד לכל ביקורת שאני מקבל על המצגת וגורמת לי להתגונן. כתוצאה מכך אנשים נמנעים מלתת לי ביקורת שבדיעבד מוכיחה את עצמה לעיתים כחשובה.”
4. לחנך את הדמות הזו ולהביא אותה לחשוב יחד איתכם על צורת חשיבה מתפתחת: “סוזי, אני מזהה שהגעת. בואי נעצור רגע. ננשום עמוק, יש לנו בכל זאת עוד יום שלם עד המצגת. בואי נעבור קודם כל המיילים שקיבלתי ונבין מי האנשים שיותר חשוב שנקרא את ההערות שלהם לעומק”

היא גם ממליצה בחום להסתכל כל בוקר במראה ולשאול את עצמך את השאלות הבאות:

1. מהן ההזדמנויות ללמידה וצמיחה היום? לעצמי ולאנשים שסביבי?
2. מתי, איפה ואיך אממש את ההזדמנויות האלה? איך – ההזדמנות להעלות את כל הדרכים שיכולים לגרום לזה לקרות.
3. מה אני צריכה לעשות כדי לתחזק ולשמור על תפיסת הצמיחה שלי?

ועוד משפט אחרון – על החיבור של הפוסט ל”ארגון לומד“

השלב הבסיסי של ארגון לומד הוא Personal Mastery שטומן בחובו למידה מתמדת ומתמשכת של העובדים. וזה יכול לקרות רק כאשר העובדים עוברים למצב של התפתחות, של growth. כי רק אז העובדים פתוחים ללמוד מכל סיטואציה ולהשתפר באופן מתמיד.

אבל יש בזה יותר מזה: השלב הבא שהופך ארגון ללומד זה עקרונות Team learning ו- Shared Vision, שמדברים בגדול על צוות לומד ועל עבודה צוותית לכיוון חזון משותף. היכולת להגיע לשלב הגבוה יותר של ארגון לומד מתבסס על כנות ופתיחות בשיחות. וזו יכולה להגיע רק מתוך עידוד תפיסת החשיבה המתפתחת, ה- growth בקרב העובדים. כי רק אז העובדים פתוחים להסתכל למציאות בעיניים, לייצר שיחות כנות על המצב האמיתי ועל איך אפשר להשתפר.

אינפוגרפיקה נהדרת לסיכום תפיסות המחשבה מאת Nigel Holmes:

האם גם אתם אנשי אופרציה העוסקים בתהליכי עבודה, מתודולוגיות וכלים בעולמות הפיתוח וה- Revenue? אם כן, נשמח שתצטרפו לקבוצת Operations Leaders בפייסבוק.