בהחלטה על איזה פיצ’רים כדאי לפתח שוכנת ההחלטה גם אילו פיצ’רים לפתח בשלב מאוחר יותר או לא לפתח כלל. בתקופה זו של ימי הקורונה, תעדוף נהיה דרוש אף יותר. התפוקה יורדת והצורך להוכיח את נחיצות המוצר שלנו עולה.
יתר על כן פיצ’רים שאינם עומדים בקנה אחד עם אסטרטגיית החברה ממש יכולים להסיט אותה מדרכה, ויותר מדי פיצ’רים באותו זמן יכולים לגרום לבלבול. ולכן השאלה הראשונית שעלינו לשאול את עצמנו היא האם הפיצ’ר הזה נכנס לרשימת ההמתנה של הרעיונות. אנו מקדישים פוסט אחר לאופן תעדוף הפיצ’רים בתוך הרשימה.
מודל SCI להכנסת פיצ’רים לתעדוף
(Strategy-Competitors-Impact)
לבחינת הכנסת פיצ’רים נבחן מודל בן 3 חלקים:
המודל בנוי מ-3 נקודות בחינה לפיצ’רים בלתי תלויות ביניהן: מידת ההתאמה לאסטרטגיה של החברה, האם למתחרים יש יכולת כזו ובהתאמה האם אנחנו צריכים או דווקא כי למתחרים אין יכולת כזו וכן הערכת הצורך בשטח בקרב הלקוחות. לפני שנעבור לכל שלב ופירוטו, נציין כי השקלול ביניהן תלוי חברה, אבל בכל מקרה הפיצ’רים צריכים לעבור סף מסוים בכל אחד מהקריטריונים על מנת להיכנס לרשימת הפיצ’רים לפיתוח.
שלב 1 – Strategy: התאמה לערכי ותעדוף החברה
השאלה הראשונה היא האם הפיצ’ר עונה לאסטרטגיה הנוכחית של החברה? כלומר, האם הפיצ’ר מקדם את הנושאים המרכזיים עליהם החברה מנסה כרגע למקסם. אפשרויות לדוגמא – העלאת יחס ההמרה ללקוחות משלמים, העלאת אחוז לקוחות חוזרים, הורדת אחוז לקוחות נוטשים, קיצור זמן עיבוד חיפוש וכו’
ניתן להעזר בסקאלה הבאה:
0 – כלל לא, 1 – באופן חלקי 2 – באופן מלא 3 – באופן יוצא מן הכלל
דוגמא:
שלב 2 – Competitors: האם הפיצ’ר קיים אצל מתחרים ובאיזה רמה?
השב השני – האם הפיצ’ר קיים אצל מתחרים ואם כן, באיזה רמת איכות. הרעיון הוא שאם הוא קיים אצל כל המתחרים – כנראה שנצטרך אותו גם במוצר שלנו ומצד שני אם הוא לא קיים כלל או קיים באיכות גרועה, אולי זה יכול להיות ערך מבדל למוצר שלנו.
ניתן להעזר בסקאלה הבאה:
0 – אין למתחרה, 1 – יש ובאיכות נמוכה 2- יש ובאיכות בינונית 3 – יש ובאיכות גבוהה
שלב 3 -Impact: הבנת הערך והצורך של הלקוחות
השלב השלישי – הבנת מידת הצורך המוערך בשטח על בסיס הניתוח המוערך של כמות האנשים שתשתמש בזה מול תדירות השימוש. הרעיון במטריצה היא לאפשר ניתוח ותעדוף של הריבועים הירוקים – אלו שבהם השימוש הוא התדיר ביותר על ידי היקף המשתמשים הגדול ביותר.
שקלול התוצאות
פיצ’ר שנועד לפיתוח חייב לעבור תנאי סף שנקבע עבורו בכל אחד מהשלבים במודל. לאחר מכן, אופן השקלול בין שלושת המרכיבים הינו תלוי החלטה ניהולית ותלוי מקרה ספציפי. אפשר להחליט על שקלול אחיד של התוצאות לכדי תוצאה. אפשר להחליט שהתאמה לאסטרטגיה או לאימפקט זוכה למשקל גדול יותר.
הטיות נפוצות שנרצה להימנע מהן..
- אנחנו צריכים להתמקד במה שטוב לחברה ולכן החלטה של לבצע או לא פיצ’ר מסוים, אינה נגד עובד כזה או אחר ואינה אישית.
- מיקוד הוא קריטי כדי להצליח לדלוור מהר. הדבר הגרוע ביותר זה להיכנע ל”גם וגם וגם”
- The Executive Button – מתוך רצון טוב, לעיתים מייסדים או בעלי תפקידים בכירים חותכים את כל תהליך הבחירה ומבקשים פיצ’ר כזה או אחר וצריך לעמוד על התהליך הסדור.
רוצים להשתמש גם בגיליון נוח לחישוב המרכיבים השונים? מוזמנים להוריד ולהתחיל להשתמש מכאן.
האם גם אתם אנשי אופרציה העוסקים בתהליכי עבודה, מתודולוגיות וכלים בעולמות הפיתוח? אם כן, נשמח שתצטרפו לקבוצת Engineering Operations בוואטסאפ ותעקבו אחרינו בעמוד ה- Linked In שלנו.