כיצד לתעדף פיצ’רים?

בקצרה:

יש לנו תמיד משאבים מוגבלים והרבה פיצ’רים לפתח. איך נחליט ביניהם? לאחר מחקר של שיטות שונות לתעדוף פיצ’רים, החלטתי להתמקד בשיטת RICE, שיטה מובנית שלטעמי נמצאת באיזון טוב בין כמות העבודה הנדרשת לבין הערך שהיא נותנת, כולל אופן חישוב ו-ויזואליזציה אפשרית. בסוף הפוסט ריכזתי את הקטגוריות החשובות ביותר בעיני לתעדוף “פשוט” שכדאי לקחת בחשבון וסגרתי עם אמירה לגבי הפיצ’רים הגדולים, האסטרטגיים שבדר”כ יושבים זמן ארוך על המדף בהמתנה.

בהרחבה:

כמנהלים, ובעיקר מנהלי מוצר, אנחנו פעמים רבות עומדים מול רשימה ארוכה של פיצ’רים וצריכים להחליט מה מהם לפתח מייד, אח”כ או בכלל לא. ובתוך הדלי לפיתוח מיידי אנחנו צריכים גם להחליט על אופן התעדוף. הבעיה חמורה הרבה יותר כאשר אנו זוכרים שהרבה מאוד מהסטראטאפים נמצאים בשלב כזה של משאבים שבו רשימת הפיצ’רים הדחופים-סוף-הדרך-למחר-בבוקר היא ארוכה במיוחד. ולכן אנחנו צריכים למצוא בכל זאת דרך לתעדף.

קיימות שיטות רבות לתעדוף פיצ’רים – חלקן מבוססות על סקרי לקוחות (Product Tree), חלקן יחסית מתעדפות באופן גס בלי לתת מקום לניואנסים (MosCoW, KANO), חלקן פשטניות מדי למורכבות הבעיה שלפנינו. המטרה שלי היתה לפרוט מתודולוגיה שניתן ליישם בתוך החברה, שהיא מדידה יחסית. בחרתי לפרט אודות שיטה שנקראת RICE שבעיני היא איזון טוב בין פשטות למתן דגש כל האספקטים החשובים.

שיטת RICE – מתן ציונים בצורה יחסית אובייקטיבית לפיצ’רים

הרעיון בבסיס השיטה הוא שעבור כל פיצ’ר, ניתן ציונים לקריטריונים מסוימים ונראה את הציון המשוקלל ולפי זה נתעדף. על פניו, ניתן לקחת טבלה פשוטה ולמלא בה את כל הקריטריונים בסולם של 1-5 ולתת להם ציון סופי. בסוף הפוסט תוכלו למצוא רשימה מעולה ורלוונטית של כל הקריטריונים מומלצים לבדיקת כדאיות הפיתוח, ואפילו לינק למחשבון נוח שכזה. אבל אנו נפרוט שיטה יותר מתוחכמת:

שיטת RICE מגיעה מחברת INTERCOM ובבסיסה הרעיון הוא מיקוד ב- 4 אלמנטים קריטיים:

REACH – IMPACT – CONFIDENCE – EFFORT

1. REACH – נמדד במספר לקוחות בחודש שישתמשו בפיצ’ר או מספר הטרנזקציות החודשי שיעשו שימוש
2. IMPACT – כמה אימפקט יהיה לפיצ’ר על משתמש הקצה?
   1. אפשר להשתמש בסקאלה הבאה: 3 – השפעה משמעותית, 2 -השפעה גבוהה, 1 – השפעה בינונית, 0.5 – השפעה נמוכה 0.25 – השפעה מינורית.
   2. שאלות לדוגמא שאפשר לשאול – עד כמה הפיצ’ר הזה ישפיע על יחס ההמרה?
3. CONFIDENCE – מידת האמון שיש לנו בנתונים שיש לנו מבחינת היקף השימוש בפיצ’ר והאימפקט שלו.
   1. אפשר להשתמש בסקאלה הבאה: 100% – ודאות גבוהה, 80% – ודאות בינונית, 50% – ודאות נמוכה, 25% – ודאות נמוכה במיוחד
4. EFFORT – כמה מאמץ ידרוש הפיצ’ר מאיתנו, כדאי למדוד במשרות לחודש

אופן החישוב הוא:

דוגמא:

רוצה לחשב בעצמך ציוני RICE לפיצ’רים? מוזמן להוריד ולהתנסות בעצמך בעזרת הלינק הבא.

ויזואליזציה לשיטת RICE

המטריצה Value- Effort

אם אנחנו רוצים להעביר את הנתונים לתצוגה ויזואלית יותר, ניתן לתרגם יחסית בקלות את הטבלה לתוך הגרף הבא:

ניתוח ויזואלי מעניין ל- Effort

נושא המאמץ הנדרש מתחלק בעצמו ל-3 סוגים: סוג המאמץ הנדרש, משך הזמן הנדרש ופניות האנשים הרלוונטיים בזמנים הנדרשים.

אם נמפה את השלבים השונים של הפיתוח (“סוג המאמץ”), ניתן יהיה לצייר את גודל העיגול כיחסי לגודל המאמץ הנדרש (“משך הזמן”), ואפשר להוסיף אותו על ציר הזמן יחד עם צבע לפי פניות (אדום לאנשים שאינם זמינים לדוגמא) וכך נייצר ויזואליזציה מעניינת של רמת המאמץ הנדרשת בכל שלב בדרך.

לדוגמא אם השלבים המרכזיים הם:

אזי לאחר השלמת המאמץ הנדרש, זה ייראה כך:

רשימת קריטריונים לחישוב פשוט של תעדוף פיצ’רים

כפי שהבטחנו בהתחלה, ניתן לעבוד בשיטה ישירה יותר המאפשרת לשים בטבלה ציון לכל קריטריון ולחשב ציון משוקלל.

רשימת הקטגוריות והסבר אודותן:

1. רלוונטיות ללקוח: האם הפיצ’ר רלוונטי להרבה לקוחות או רק לחלק? לפעמים אנחנו נוטים לחשוב שפיצ’ר מסויים ידרש להרבה אנשים ובפועל הוא נדרש רק לקומץ. 
2. תדירות שימוש אצל הלקוח: האם הפיצ’ר יהיה בשימוש שעתי/ יומי/שבועי/ חודשי?
3. אימפקט ויכולת תקשורת: האם הפיצ’ר הזה הוא משהו שאפשר לתקשר אותו ללקוחות ובכך לייצר אימפקט גדול יותר? האם זה משוה שאפשר לכתוב עליו בבלוג?
4. חיזוק המעמד בשוק:  עד כמה הוספת הפיצ’ר הזה תורם באופן ישיר למטרת המוצר והארגון ועד כמה הוא תורם למיצוב המעמד שלך בשוק. פיצ’ר שאינו תורם באופן ישיר עשוי לבלבל את המשתמשים
5. ערך: האם הפיצ’ר הזה תורם משמעותית למשתמש מבחינת יכולת ייחודית או משמעותית או לחילופין משהו שכבר היה קיים במוצר אבל עכשיו משמעותית קל יותר לביצוע.
6. סיבוכיות נמוכה: האם זהו פיצ’ר שמקל על מורכבות המוצר או מוסיף לו? דרך אחרת לחשוב על זה- האם זהו פיצ’ר שגם משתמש חדש יהנה ממנו, או רק המשתמשים הותיקים או הכבדים יותר.
7. חלופות: בעיקר בבקשות לפיצ’רים מורכבים, לעיתים ניתן לתת פתרונות פשוטים וטובים דיים
8. עלות מימוש והטמעה: האם זה פיצ’ר שידרוש משאבים רבים או מעט בפיתוח ובהטמעה שלו
9. השפעה על הגדילה Growth: האם זה פיצ’ר שמאפשר גידול משמעותי בכמות המשתמשים? לדוגמא חיבור ל- SLACK?

רוצה לחשב בעצמך ציונים משוקללים לפיצ’רים? מוזמן להוריד ולהתנסות בעצמך בעזרת הלינק הבא.

נקודה אחרונה לנושא – שמירה על התעדוף של פיצ’רים ארוכי טווח

בנוסף לאמירה הרגילה כי התעדוף הוא בסיס לשינוי וצריך לשמור אותו מעודכן, הרי שדווקא כאן אני רוצה לדבר על חשיבות שמירת המאמץ ארוך הטווח של פיצ’רים אסטרטגיים. הדבר הגדול ביותר לקראת שינוי משמעותי בקוד זה שנדרשת אליו סבלנות אמיתית (בין היתר). פיצ’רים אסטרטגיים ומורכבים לוקחים פרק זמן משמעותי, בדרך כלל גם כמה מהאנשים החזקים טכנולוגית בארגון ולאורך כל הזמן הזה הם לא נותנים שום ערך מיידי ללקוח במשך תקופה ארוכה. ובזמן שהם עובדים להם בשלווה בחדר משלהם בחוץ הרבה פעמים מתרחש בלגן שדורש אותם והכי קל לקחת מהקבוצה הזו “רק לזמן קצר”, “רק למשהו דחוף” וכו’ והחוכמה האמיתית היא לעמוד בכניסה ולחסום את הבקשות האלה. (יש גם חוכמות נוספות, כמו לעשות פרויקט שניתן להכיל אותו בפרק זמן סביר עד כמה שאפשר או לבנות אותו בשלבים וכו’). כי לאורך זמן הבקשות “הזולגות” סוחפות את הצוות ובסוף גם השקענו המון זמן ומשאבים וגם לא מתקבלת תוצאה או תוצאה מספיק טוב.

רוצים לשמוע עוד על מתודולוגיות, כלים ותובנות מעולם הניהול האפקטיבי? מוזמנים להמשיך לקרוא בבלוג ולהצטרף לקבוצת הפייסבוק Sol – הבית ללומדים תמידיים שם אני משתפת גם בתובנות וטיפים קצרים ואפקטיביים.

עוסקים בתחום האופרציה? אתם אחראים על שיפור תהליכים, הטמעת מערכות, בניית אסטרטגיות, ניהול פרויקטים חוצי חברה? מוזמנים להצטרף לקבוצה: Operation Leaders