מעקרונות פיתוח תוכנה למימוש עצמי

בשנה וחצי האחרונות אני עוסקת באימון אישי. אימון עוסק בתהליך שינוי פנימי, יכול להיות שינוי שמעלה לנו את תחושת הביטחון העצמי, את תחושת המסוגלות, החיבור לתחושות הפנימיות שלנו, מציאת הייעוד הפנימי שלנו או השלווה הפנימית ועוד. אלו שינויים גדולים שמתבטאים מאוחר יותר בבקשת שכר גבוהה יותר, בתפיסת מקום משמעותי יותר בצוות וכו’.

מעגל החיים – או איך אנחנו מבינים איפה אנחנו עומדים?

אחד התרגילים החביבים עליי נקרא: “מעגל החיים”. בתרגיל זה, אנחנו מחלקים את החיים שלנו לנושאים, לאספקטים. בין הנושאים הללו אפשר למצוא – בריאות, כסף, זמן פנוי, זוגיות, וכו’. בתרגיל הזה כל אחד מתבקש לתת לעצמו ציון בנושא זה שנע בין 1 ל-10. 1 הוא המספר הנמוך ביותר ו- 10 מייצג את המצב המיטבי ביותר שאנו יכולים לדמיין לעצמנו. אנו מסמנים את הציון על גבי הדיאגרמה ומקבלים מעין אקווליזר של מצבנו (ראו דיאגרמת גלגל החיים בהמשך). הדיון על התרגיל בכל נושא מתמקד בשלוש שאלות מרכזיות:

1. מהו הציון הזה בשבילך? מה זה מתאר שעובד טוב, שעובד לא טוב? (כי “7” עבורי הוא לא אותו דבר עבור מישהו אחר)
2. מה היה מעלה את שביעות הרצון בנושא זה ב-1. מה היה מעלה את זה מ-3 ל-4? מ7 ל-8?
3. מה הדבר הקטן ביותר שאפשר לעשות כבר מחר בבוקר בדרך לשיפור בציון אחד?

לדוגמא, אני בזמן פנוי יכולה לומר שהציון שאני נותנת לעצמי זה 7. ואם אני ממשיכה בשאלות המנחות לדיון פנימי:

1. הציון הזה בשבילי הוא שיש לי זמן פנוי עם בן הזוג והמשפחה, אבל חסר לי זמן פנוי עם עצמי ולפגוש חברות.
2. היה מעלה את שביעות רצוני ב-1, מ7 ל-8. אם הייתי פוגשת חברות לעיתים תכופות יותר.
3. הדבר הקטן ביותר שהייתי יכולה לעשות- לקבוע עם חברות כבר לשבוע הבא.

אג’ייל או איך מפתחים תוכנה בימינו?

במקביל, ב- day job שלי, אני עוסקת בבניית תהליכים והטמעתם במחלקות הפיתוח ואנחנו עוסקים כל הזמן בבנייה אג’ילית של תוכנות לצד בנייה אג’ילית של תהליכי עבודה. אבל מה זה בנייה אג’ילית? אג’ייל או בעברית זמיש, חיבור של זריז וגמיש, הוא מונח שמגיע מהתחום של פיתוח תוכנה. אג’ייל זה קונספט שבו תוכנה לא נבנית בבת אחת. לא מתכננים את כל התוכנה מראש ואז מתכנתים הכל בבת אחת, אלא מתכננים את חלק התוכנה הקטן ביותר שיביא ערך ללקוח וכל פעם מוסיפים עוד שכבה של שימושיות ועליה עוד שכבה ועוד שכבה. לדוגמא, אם היינו מתכננים תוכנה לניהול שיעורים בבית הספר. אם היינו מתכנתים את ניהול שיעור אחד, גם מתכנתים את ניהול הרבה שיעורים וגם תכנות של החלק של משוב על אופן ניהול השיעור ורק אז נותנים ללקוח, רוב הסיכויים שהלקוח היה נותן לנו הרבה הערות שצריך היה לשנות בהרבה מקומות בקוד. ואולי בכלל שינוי במהות של איך שתכננו את קונספט ניהול השיעור. ייתכן שזה לא תאם את איך שהלקוח דמיין את התוצר הסופי או צריך אותו ועכשיו בכלל צריך לתקן דברים מאוד בסיסיים בתוכנה. לעומת זאת, בחשיבה אג’ילית, היינו מתחילים בתכנות של ניהול שיעור אחד, מוסרים ללקוח, מקבלים פידבק ואז מתקנים ומתכנתים את ניהול ריבוי שיעורים ואז פיתוח משוב לאופן ניהול השיעור וכך הלאה. הרעיון הוא שזה מאפשר לנו לספק ערך מהיר וזריז ללקוח, כך שהלקוח כבר יכול לתת לנו פידבק ואז אנחנו יכולים להגמיש ולשנות את תכנון השלב הבא בהתאם לפידבק.

אז מה הקשר בין פיתוח תוכנה למימוש עצמי?

אם נחבר בין שני הנושאים – אנחנו לא יכולים לשפר את התחושה שלנו מ-“1” ל-“10” בבת אחת, אבל עם זאת רובנו חושבים כך – כאשר יתפנו לי אחרי הצהריים או כאשר ייגמר הפרויקט, אז אוכל לפנות זמן לדברים שחשובים לי. אבל הזמן הזה אף פעם לא מגיע ולעומת זאת למצוא שעה פנויה באחד הערבים זה לרוב דבר אפשרי. אני מציעה לאמץ את עקרונות החשיבה האג’ילית: ננסה לחשוב כל פעם על איך אפשר לשפר את מצבנו בכל תחום בחיים בציון 1, ואז נתחיל בלחשוב מה הדבר הקטן ביותר שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את מצבנו. ואז נחכה לפידבק מהלקוח, הוא בעצם אנחנו, ואז נחליט מה הצעד הבא. בדרך זו, השיפור העצמי והתחושה הטובה מתחילה כבר כאן ועכשיו ופתוחה בפנינו.

הנה כמה דוגמאות מתוך חיי: הבנתי שאני נותנת לעצמי ציון בספורט של 7: אני רצה פעם בשבוע, אני הולכת לכל מקום ברגל. אבל כדי להגיע ל-8 חסר לי לעשות אימוני כוח: מאז הקורונה אני לא מגיעה לחוג פילאטיס כמו בעבר והמציאות של היום אינה מאפשרת לי להגיע בנחת לחוג. התחלתי להוסיף אימון של 10 דקות מתוך אפליקציה (בשם Fit-On לסקרנים) וחיברתי את האימון לשגרת סיום היום, ממש לפני צחצוח שיניים וזחילה למיטה.

דוגמא אחרת – רציתי להתחיל לשפר את המקום שאני נותנת לעצמי ול- well being שלי. בדקתי וראיתי את כל המקומות שבהם אני צריכה לשנות את איך שאני מתנהלת ומה לומר? כמעט התייאשתי! אבל אז התחלתי בדבר אחד קטן – אני לא מוותרת לעצמי על ארוחת בוקר טובה ובריאה שמשאירה אותי שבעה (ושמחה!) כל הבוקר. לאחר כמה שבועות הוספתי לשגרת השינה לכתוב לעצמי בכל ערב 3 דברים שעשיתי לטובת ה- well being שלי (זה בנוסף לספורט מהדוגמא למעלה), לאחר עוד כמה שבועות החלטתי שאני אדבוק ב-6 שעות שינה לפחות לא משנה כמה גדול הלחץ בעבודה ומשם ואילך היו עוד כמה דוגמאות. כל פעם הוספתי דבר קטן ששיפר בקצת את מטרת העל שלי.

לסיכום, כמו בפיתוח, גם בחיים האמיתיים, היכולת שלנו לשנות את כל המוצר כמו את כל חיינו בבת אחת היא קשה עד בלתי אפשרית, אבל אם נתחיל בדבר קטן אחד, ב- MVP שלנו ומשם נוסיף כל פעם יכולות קטנות, “פיצ’רים” לשיפור חיינו באספקט הרצוי, נגיע רחוק מאוד.

האם גם אתם אנשי אופרציה העוסקים בתהליכי עבודה, מתודולוגיות וכלים בעולמות הפיתוח? אם כן, נשמח שתצטרפו לקבוצת Engineering Operations בוואטסאפ ותעקבו אחרינו בעמוד ה- Linked In שלנו.